פתח תפריט ניווט

קטגוריות ראשיות

שירות לקוחות 072-3315842

שביל ישראל: סיני שפירא 11#

אחת החוויות החזקות ביותר בשביל היא לקום בבוקר להסתכל על המפה, להסתכל על הנוף ולזהות את נקודת הסיום הרחק באופק.
כל היום הולכים ומתקרבים ואז בסוף היום מסתכלים אחורה ומישהו אומר “הינה החניון לילה” ומצביע על איזה נקודה קטנה אי שם.
תמיד קשה להאמין שזה באמת אותו יום שהתחיל שם ונגמר פה.

את מצפה רמון אנחנו רואים כבר יומיים, מאז שנכנסנו למכתש דרך כרבולת חרירים.
והערב נגיע למקלחת אינשאללה.
בשעה מוקדמת אנחנו חוצים את הכביש היחיד שחוצה את המכתש ועולים עם השביל ל"שן רמון"
זהו הצד המוכר יותר של המכתש והדרך מלאה בתלמידי בתי הספר השונים.
כולם שואלים את השאלה הרטורית הניצחית “שביליסטים? מאיפה התחלתם? כמה זמן אתם הולכים?” 
תוך כדי הליכה הסתכלתי על חבריי השביליסטים והחברים שהצטרפו אתמול אלינו חשבתי על 
המראה הזה האופייני כל כך של תרמלאי הולך רגל ושביליסט.

אלו המסקנות:
המראה השביליסטי מורכב מ:
1. תיק גדול, אך לא גדול מדי שיסגיר את זה שהמטייל הולך לטיול של יומים שלושה ולקח “את כל הבית”.
2. פלציב מגולגל – שהשימוש האחרון שלו הוא באמת לישון עליו והוא מתפקד כצלייה,מטרייה, שמכת פיקניק, מזרון יוגה, מגן רוח וכו וכו.
3. אבק דרכים – הנקנה בזעת אפיים והליכת רגליים.
4. הליכה איטית אך מהירה – במבט קרוב על השביליסט נדמה שהוא לא הולך מהר כלל, להפך הוא מתהלך כמי שהזמן לא רץ לא, אבל במבט- על השביליסט הממוצע גומע 25 קילומטר ביום.

כל אלו יחד יוצרים את המראה המפורסם והאופייני.

משן רמון דרך “קיר האמוניטים” המוכיח בצורה חד משמעית את המשפט ששמענו ונשמע מכל מדריך טיולים שהו ש"פעם היה פה ים" – ים טטיס אם להיות מדוייק.
יורדים אל נחל רמון שמנקז את הצד המערבי של המכתש והוא ירוק מעצי שיטה רחבים ואחרי ארוחת צהורים מתחילים בטיפוס על הקרקע המסולעת סלע בזלת שחור
אל הטיילת של מצפה רמון.

פה אני עוזב את הקבוצה, ומטפס קדימה – לא משנה מה, גם אחרי שבועיים הליכה כשאני נתקל בעליה אני חייב, פשוט חייב לטפס אותה, חזק, בלי לעצור עד למעלה.

במצפה רמון אנחנו פוגשים במקרה חברה שמזמינה אותנו להתארח בבית שהיא שוכרת ביחד עם שותפות 
היא משאירה אותנו לבד להתארגן ואנחנו פושטים על הבית וממלאים חוסרים של 3 ימים ללא סוולזציה: תבלינים,שמן,סבון,משחת שניים, נייר טואלט, חשמל, בטריות, בצל, שוטפים כלים, כביסה, מקלחות, עוד מקלחות, מסטיקים, מוזיקה.

פרק שני של הדרך נגמר.

טיפ:
כדאי להביא שפתון וזלין קטן למנוע שפתיים יבשות בהליכה הארוכה באקלים יבש (במיוחד למי שלא רגיל) – לא למרוח אותו במהלך היום אם אתם לא רוצים לטגן לעצמכם את השפתיים. שמו לפני השנה.

 

 

no-lazy no-lazy no-lazy no-lazy