פתח תפריט ניווט

קטגוריות ראשיות

כל הקטגוריות
שירות לקוחות 072-3315842

שביל ישראל:  סיני שפירא  1#

 

בוקר יום ה24 בפבואר.

15 דקות אחרי שאנחנו מתחילים לטפס אנחנו פוגשים את בית הספר הראשון שיורד מולנו לאילת. ואת השאלה שעוד אשאל עשרות פעמים בהמשך הדרך “מה? אתה שביליסט?” – אני מה?
ואיך הם יודעים? 
“כל הכבוד!”
בהמשך היום כבר התחלתי להבין.
אני שביליסט – למה? כי יש לי פלציב מגולגל על התיק שהשימוש האחרון שלו הוא שינה – קודם כל הוא נועד להכריז: אני הולך את הארץ ברגל, אני שביליסט. ומה זה אומר, זה אומר שכל אחד שאפגוש בדרך מאילת ועד דן יחייך אליי, יעזור, יפנק יושיט יד.

הרי אילת מדהימים ביופיים, העונה היא לא פחות ממושלמת לצאת לדרך.
חם, אבל רוח קרירה דואגת לצנן אותנו כל הזמן וסימני בוץ ומים מעידים על שטפון שזרם בנחל רק לפני כמה ימים.
העליה בנחל גשרון לא פשוטה אך משתלמת
ומהר יואש רואים את הרי אדום משתקפים במי הים ונותנים לו את צבעם ואת שמו.

בערב אנחנו מתכנסים בחניון יהורם
4 שביליסטים יוצאי צבא, 3 שביליסטים מגרמניה האחד בן 60 השני כומר פרוטסטנטי, 2 שביליסטים היפים דוברי ספרדית שלא ברור בדיוק מאיזה עשור הם ואנחנו
כולם סביב מדורה אחת ומטרה אחת משותפת, לצעוד מאות קילומטרים צפונה את שביל ישראל.

טיפ מס 1: מי שיודע יותר סוחב פחות- בררו האם יש שביליסטים לפנייכם ותדאגו להכיר אותם טלפונית והתעדכן איתם בכל פעם יומיים קדימה על שינויים בשביל,מקורות מים וכו.

18 קילומטרים.

no-lazy no-lazy no-lazy